בְּלוֹגַּאיָה

גאיה אריאל

התנגדות

 

מדהים איך ההתנסות הפיזית בחיי היום יום מטמיעה את ההבנות המנטליות לתוך ה- DNA שלנו. הקסם בעיצוב האנושי הוא שכאשר חיים את האסטרטגיה, מתבהרים דברים באופן חווייתי, המשאיר חותם.

מהי התנגדות ? לא תמיד המושג הזה מובן.

הרוב המכריע של האנושות נמצא בצד הרספטיבי – ז"א - לא נכון עבורו ליזום דיבור או עשייה. אצל רובנו מבנה האורה רגיש מאד (גנרטורים ופרוג'קטורים) ולכן אנו חוטפים"מכה" של התנגדות מהחיים כשאנו לא פועלים נכון.

אחד האנשים הקרובים אלי, גנרטור, מרגיש דחף בלתי נשלט לדבר אלי בכל פעם שאני נכנסת לאורה שלו. באופן אוטומטי, בכל רגע שאני מתקרבת, הוא מתחיל לשוחח איתי. הדברים הם תמיד שיתוף שלו, על דברים שאינם מעניינים אותי (ראש מוגדר שכמוני...) ומעולם, הוא אינו שואל אותי אם אני פנויה לשמוע את השיתוף שלו.

בכל פעם שזה קורה, אני מרגישה ממש חדירה אלי. זה ממש פיזי. הגוף שלי מתנגד! פעמים רבות אני מסרבת לשמוע או חסרת סבלנות עד שזה מסתיים. במקביל, אני רואה איך האדם שמולי חוטף את ההתנגדות. זהו מצב מאד לא נעים.

כמובן שניסיתי להעביר את המסר של - לשאול אם אני פנויה לשיחה ואם אני רוצה לשמוע, אך במקרה הזה... זה קצת אבוד. (המתנה עבורי היא שראיתי איך זה נראה מהצד כשאני משתפת בלי להיות מוזמנת. ובעבר זה קרה הרבה. היום אני ממש נמנעת לשתף אלא אם כן אני מוזמנת, וכשאני "טועה", זה כואב.)

דוגמה נוספת - מול מניפסטורים. ברגע שהבנתי שאני נהדפת אחורה בכאב כשאני יוזמת איתם, ויש לי כמה כאלה בחיים (אין להם מושג אודות העיצוב האנושי), פשוט הפסקתי ליזום. מערכות היחסים קפצו שלב באופן מפתיע! אדם שכל חיי היה לי קשה במחיצתו, עכשיו נחמד לי בחברתו, ותחושת האורה שלו אינה מפריעה לי כי אני לא יוזמת דבר ולא מנסה לחדור.

כל כך הותנינו להיות "מניפסטורים" – ליזום, ליזום, ליזום. כל החיים. לכן חלקנו "התרגל" להתנגדות התמידית. הביטוי "החיים קשים" או כל התיאוריות שההצלחה מגיעה ממאבקים, ו"שום דבר לא קורה בקלות" – כל אלה הם תוצאה של התנהלות לא נכונה לטיפוסים שאנחנו.

לא פלא שהכדור מתוסכל... הדיבור היא אנרגיה חזקה מאד. מניפסטור יוצר השפעה ורושם חזק מאד בדיבור שלו - אם באופן נכון - זה ממש חזק ואפקטיבי. אם לא - פוגע ומזעזע. מניפסטינג-ג'נרייטור משדר המון עוצמה בדיבור שלו, לעיתים היישר מהסקרל, וחוטף את העוצמה הזאת לתוכו בחזרה אם יזם את הדיבור.

פרוג'קטור חודר פנימה לתוך האחר גם בלי מילים. יחד עם המילים זה יכול להיות ממש אלים.

כולנו יצורים מלאי עוצמה, וכאשר אנו מכירים את עצמנו ולומדים לכבד את עצמנו ואת האחר, העוצמה הזאת מתחילה לייצר קסמים, במקום התנגדות.

לו היינו מקבלים את הוראות ההפעלה שלנו מרגע היוולדנו, ויחד עם זאת היינו מקבלים את המיוחדות של כל אחד מאיתנו – ז"א – אין שום צורך לנסות להיות כמו מישהו אחר, הדברים היו זורמים עבורנו אחרת.

אז אני מיד קפצתי על ההזדמנות :-)

 

לעולם, לעולם, לעולם לא מאוחר מידי!